מהי השתלת כליה?
השתלות כליה מתבצעות בגופם של חולי אי ספיקת כליות והצלחתן פותרת את החולים מצורך בדיאליזה ומקנה להם איכות חיים כמעט זהה לזו של אדם בריא. מאז המצאת השיטה להשתיל כליות ולשמרן בגופם של המושתלים, חדלו חולי הכליות להיות חשוכי מרפא, והפציע להם אור בקצה המנהרה.
במסגרת הניתוח נלקחת כליה מתורם חי או מת ומועברת אל גופו של המושתל, שם היא ממלאת תפקיד דומה לזה של כליה מקורית. הכליה המושתלת אינה מחליפה את הכליה הקיימת, כלומר לרוב אין צורך להסיר את הכליות בגופו של המושתל. אנשים נולדים עם זוג כליות הממוקמות בצידי הגב התחתון. הכליה המושתלת ממוקמת באזור הבטן התחתונה.
מדובר בהליך רפואי מורכב, שכן לא די בהשתלה עצמה כדי להבטיח את שיקום בריאותו של החולה. על גופו לקלוט את האיבר החדש, ומטבע בריאתו מנסה הגוף לדחות את השתל בהתייחסו אליו כאל גוף זר, ולשם כך מוחלשת מערכת החיסון באופן יזום. בחלק מן המקרים ההשתלה אינה מצליחה והחולה שב לטיפולי דיאליזה. בעקבות זאת לעיתים נדירות הוא אף עלול לאבד את חייו כתוצאה מזיהום פשוט, שמערכת החיסון שלו חלשה מכדי להתמודד עימו.
מהי תוחלת החיים של כליה מושתלת?
סיכויי ההצלחה בהשתלות כליה גבוהים יחסית. והם משתפרים ללא הרף – עם התקדמות הרפואה והניסיון שנצבר.
בהנחה שהתרומה ניתנה מאדם חי: בקרב 9 מתוך 10 מושתלים, הכליה תמשיך לתפקד בשנה הראשונה ובקרב 8 מתוך 10 היא תתפקד גם בחמש השנים הבאות. בקרב כמחצית מהמושתלים, תמשיך הכליה לתפקד גם לאחר 25 שנים. אם זו כליה של תורם מת, היא תחדל לתפקד לרוב, כעבור כ – 10 שנים.
כליות מושתלות יכולות לתפקד במשך שנים ארוכות, אולם כאמור, בשלב מסוים הגוף דוחה את הכליה. אין זה קורה בין רגע, זהו תהליך הקרוי “דחייה כרונית”, שבסופו נאלץ החולה לשוב לטיפולי דיאליזה.