אם אתם סובלים מכאבי בטן, כאבי שרירים או כל כאב אחר, אל תמהרו ליטול תרופות נגד כאבים. יש סיכוי שתגרמו לעצמכם דלקת כליות חריפה. מה עושים? עם רופא מתייעצים.
לפני מספר חודשים הגיעה לחדר המיון של המרכז הרפואי הלל יפה חיילת צעירה שסבלה מבחילות והקאות, כאבי בטן קשים וחולשה שנבעה מכך שלא הצליחה לאכול או לשתות בצורה מסודרת ותקינה במשך מספר ימים.
בתשאול שבוצע על ידי הרופא התברר כי על מנת להקל על כאבי הבטן נטלה החיילת תרופה נוגדת דלקת שקנתה ברשת הפארם המקומית. החיילת, שסבלה גם מיתר לחץ דם ומבצקות, אובחנה כחולה באי ספיקת כליות חריפה כתוצאה מנטילת התרופות נוגדות הדלקת שנטלה.
מקרה דומה התרחש אצל בחור צעיר, העוסק בפיתוח גוף, שנטל כדורים נגד כאבים במשך מספר ימים עקב כאבי שרירים מהם סבל, והוא הגיע לבית החולים עם תלונות דומות לאלו של החיילת. בביופסיה שנלקחה מהכליה, אובחנה פגיעה כליתית משמעותית, שאף דרשה טיפול קצר בסטרואידים (על מנת להאיץ את ההחלמה).
בשני המקרים שתוארו חזר תפקוד הכליה לנורמה. עם זאת, על שני המטופלים נאסר חד משמעית ליטול בעתיד משככי כאבים מקבוצות התרופות נוגדות הדלקת.
הסיבה המרכזית היא הסיכון המוגבר לפתח מחלת כליה בעתיד אצל אדם שפיתח אי ספיקת כליות מכל סיבה שהיא. בשני המקרים המתוארים, התרופות נוגדות הדלקת גרמו לכשל הכליה ולכן נטילה חוזרת שלהן, גם במינון קטן, עלולה לגרום שוב לפגיעה בכליה.
שני המקרים הללו מסבירים בצורה הפשטנית ביותר את הבעייתיות הכרוכה בשימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן מכילות סטרואידים כתכשיר נגד כאבים. חלק מהתרופות הללו ניתנות לרכישה ברשתות הפארם ללא מרשם רופא (נקסין, נורופן, אדוויל, וולטרן) וחלקן ניתנות רק על ידי מרשם רופא, אך גם הן נפוצות מאוד (ארקוקסיה, אתופן). למרות שתכשירים אלה יעילים ובדרך כלל בטוחים לשימוש, חשוב להבין ששימוש בלתי מבוקר או בלתי מתאים בהן עלול להיות כרוך בתופעות לוואי קשות.
אחת מתופעות הלוואי הקשות ביותר היא פגיעה כליתית מסוגים שונים, העלולה להתבטא באחת מהתסמונות הבאות: אי ספיקת כליה חריפה, הפרשה של חלבון בשתן, אגירת מים, יתר לחץ דם ושינויים ברמות המלחים בדם.
ידוע על מספר מנגנונים שונים המביאים לפגיעות אלה. לדוגמא: שינויים בזרימת הדם בכליה המביאים לאי ספיקת כליה חריפה; פגיעה על רקע תגובה של מערכת החיסון; פגיעה הנובעת משינויים בהורמונים שונים המשפיעים על הכליה ותפקודה, ועוד.
הפגיעה הכליתית, בחלקה, הינה תגובה של רגישות יתר של המטופל לתכשיר שהוא נטל, ופגיעה זו אינה ניתנת לחיזוי מראש. אולם, בחלקה האחר, הפגיעה הכליתית צפויה בגלל קיומם של גורמי סיכון. מכאן שהסיכוי לפגיעה בכליה תלוי גם במינון וגם במשך הזמן של נטילת תכשירים אלה.
בגלל החומרה האפשרית של הפגיעה הכליתית, חשוב להבין כיצד ניתן למנוע פגיעה כזאת על ידי הכרת גורמי הסיכון מצד אחד, ושימוש מצומצם ככל האפשר בתכשירים אלה בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון, אך לא רק.
תרופות נגד כאבים: אין להשתמש במינון גבוה מדי.
מיהן האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לפגיעה כליתית בשל נטילת נוגדי דלקת? הפגיעה הכליתית עקב נטילת נוגדי דלקת מופיעה, על פי רוב, באוכלוסייה מבוגרת (מעל גיל 65), ובמיוחד בקרב הסובלים ממחלות כמו אי ספיקת לב, לחץ דם גבוה וכמובן חולים במחלת כליה קיימת.
גם אנשים הסובלים משלשולים והקאות ואינם ניזונים כראוי, עלולים לפתח מחלת כליה לאחר נטילת תרופות אלו. לדוגמא: אדם החולה בשפעת שאינו שותה כראוי ושתאבונו נפגע כתוצאה מהמחלה, נטילת תרופות נוגדות דלקת נגד כאבים עלולות לגרום לכשל כליתי, בנוסף למחלה הקיימת. הווה אומר, גם מצב של התייבשות קלה מאוד, ובמקביל שימוש בתרופות נוגדות הדלקת, עלול להביא להתפתחותה של מחלת כליה.
מכאן, חשוב להבין, כי גם אנשים צעירים אינם חסינים מפני הפגיעה של תרופות אלה.
כיצד נעשה הזיהוי של הפגיעה הכליתית? מפתיע ככל שישמע, אך בחלק גדול מהמקרים לא יופיעו בהכרח תסמינים המעידים על הפגיעה ולכן ברור כי ישנם מקרים רבים של אנשים שנטלו את התרופות הללו ומעולם לא אובחנו. הפגיעה יכולה להיות קלה וחולפת, אך יכולה גם להיות פגיעה קבועה בדרגות חומרה שונות.
תסמינים אפשריים של פגיעה כלייתית:
1. הופעה של בצקות: נפיחות בפנים, מסביב לעיניים, התנפחות הבטן ובצקות ברגליים.
2. הפחתה בכמות מתן השתן, שינויים בצבעו והופעה של קצף על פני השתן (המעידה על נוכחות חלבון בשתן).
3. עליה בלחץ דם.
4. הרגשה כללית רעה – בחילות, הקאות, עייפות וחוסר תיאבון.
כיצד נמנעים מהתפתחותה של מחלת כליה בהקשר של השימוש בנוגדי הדלקת?
1. בכל מקרה, לא מומלץ לקחת תכשירים אלה במינון גבוה או לתקופה ממושכת.
2. שנית, יש להימנע משימוש בהם במצב של גרעון בנוזלים (התייבשות).
3. אנשים הנמנים עם קבוצות הסיכון, מומלץ להם לשקול היטב ובכובד ראש את השימוש בתכשירים נוגדי דלקת ולא ליטול אותם ללא הנחייה רפואית מפורשת. במידה שהוחלט על ידי הרופא כי יש מקום לנטילת תכשירים מקבוצה זו, יש לצמצם את המינון ולבצע מעקב רפואי מסודר.
4. לאנשים עם מחלת כליה – אין לקחת תכשירים מקבוצה זו בשום מקרה. עבור החולים במחלות כליה, כאשר יש צורך לעשות שימוש בתכשירים נגד כאבים ניתן להשתמש, בביטחון יחסי, בתרופות המכילות את מרכיב הפראצטאמול (הקיים לדוגמא באקמול, דקסמול וכו’). רצוי להימנע מנטילת תכשירי נוגדי כאב עצמאית ולהתייעץ עם רופא המשפחה קודם לכן.
