כדי לשמור על הכליה המושתלת, יש ליטול בקביעות תרופות מיוחדות שתפקידם מניעת דחיתו של השתל על ידי המערכת החיסונית של הגוף.
זכור, התרופות נגד דחייה הן סם החיים שלך, הקפד תמיד ליטול אותם בזמן. בכל נסיעה, חופשה בחו"ל, שהות מחוץ לבית – עליך להצטייד בכמות מספקת של התרופות אותן הינך נוטל. נזק בלתי הפיך עשוי להיגרם לך אם לא תקפיד לקחת את התרופות במועד.
תרופות קבועות
הטיפול השגרתי נגד הדחייה כולל בדרך כלל לקיחת כמה תרופות הנלקחות דרך הפה:
פרדניזון – היא תרופה שניתנת במינון גבוה בימים הראשונים לאחר ההשתלה. המינון יורד בהדרגה עד לשיעור של 7.5-5 מ"ג ביום. ניתן לקחת 2-1 מנות של התרופה הזאת ביום. תופעות הלוואי העיקריות האפשריות של התרופה הן עלייה במשקל, בצקות, התעגלות הפנים, שיעור, פצעונים, סוכרת, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם. נוסף על כך ייתכנו חוסר שקט וקשיי שינה.
ציקלוספורין – היא תרופה חשובה מאוד למניעת דחייה. מינון התרופה נקבע על פי רמתה בדם כפי שהיא נמדדת לפני מנת הבוקר. רמה נמוכה מדי של התרופה בדם עלולה להביא לדחייה של הכליה, ואילו רמה גבוהה מדי פוגעת בכליה וגורמת לעלייה ברמת הקריאטינין. לכן חשוב מאוד לקחת את התרופה באופן מסודר וקבוע ולבדוק את רמתה בדם. בהתאם לרמה הנמדדת משנה הנפרולוג את המינון המומלץ.
יש להימנע משתיית מיץ אשכוליות במהלך הטיפול בתרופה, שכן הוא מעלה את רמות הציקלוספורין. מאחר שתרופות שונות משפיעות על רמת הציקלוספורין בדם, יש לדווח לנפרולוג על כל תרופה אחרת שלוקחים. תופעות לוואי עיקריות אפשריות של התרופה הן שיעור יתר, נפיחות בחניכיים, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם וסוכרת.
פרוגרף ("טקרולימוס") – מנגנון הפעולה של הפרוגרף דומה לזה של הציקלוספורין. גם את התרופה הזאת חשוב מאוד לקחת באופן מסודר וכן חשוב מאוד למדוד באופן קבוע את רמתה בדם. מיץ אשכוליות ותרופות שונות עלולים להשפיע על רמת הפרוגרף בדומה להשפעתם על רמת הציקלוספורין.
רמה נמוכה מדי של התרופה בדם עלולה להביא לדחייה של הכליה, ואילו רמה גבוהה מדי פוגעת בכליה וגורמת לעלייה ברמת הקריאטינין. תופעות הלוואי העיקריות האפשריות של התרופה: רעד בידיים, (נעלם ברוב המקרים עם הפחתת המינון), יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם (בשכיחות נמוכה יותר מאשר בעקבות נטילת ציקלוספורין) וסוכרת (בשכיחות גבוהה יותר מאשר בעקבות נטילת ציקלוספורין). פרוגרף אינה גורמת לשיעור יתר או לנפיחות בחניכיים, אך עלולה לעיתים לגרום לנשירת שיער.
אימורן – אחת התרופות הראשונות שפותחו למניעת דחייה. היום נוטים פחות ופחות להשתמש בתרופה הזאת בשל קיומן של תרופות יעילות יותר. תופעות הלוואי העיקריות האפשריות של התרופה: ירידה בספירת תאי הדם הלבנים ופגיעה בתפקודי הכבד.
סלספט או מיפורטיק – ניתנות בשילוב עם ציקלוספורין או עם פרוגרף ויחד עם פרדניזון. תופעות הלוואי העיקריות האפשריות של התרופות האלה הן שלשולים וכאבי בטן וירידה בספירת כדוריות הדם הלבנות. תופעות הלוואי הולכות ונעלמות בדרך כלל עם הפחתת המינון של התרופות או עם הפסקת נטילתן באופן זמני. התרופות האלה אינן פוגעות בתפקוד הכליה.
רפמיון או אוורולימוס – תרופות שהוכנסו באחרונה לשימוש למניעת דחייה. מנגנון הפעולה שלהן מבוסס על עיכוב המסרים שפוקדים על הלימפוציטים להתחלק. בניגוד לציקלוספורין ולפרוגרף רפמיון ואוורולימוס אינן פוגעות בתפקוד הכליות. השימוש בתרופות האלה מחייב למדוד באופן קבוע את רמתן בדם. תופעות הלוואי העיקריות האפשריות של התרופות האלה הן עודף שומנים בדם, אנמיה וירידה במספר הטסיות (טרומבוציטים) בדם.
תרופות למקרים של דחיה
ברוב הגדול של המקרים ניתן לטפל בהצלחה גם בדחייה חריפה באמצעות טיפול בתרופות. התרופות האלה ניתנות דרך הווריד במשך כמה ימים.
סולו מדרול (מתיל פרדניזולון) – תרופה מקבוצת הסטרואידים (כמו פרדניזון) הניתנת במינון גבוה. תופעות הלוואי העיקריות האפשריות של התרופה הזאת הן יתר לחץ דם, עלייה בערכי הסוכר בדם ואף סוכרת.
טימוגלובולין – ניתנת במקרה של דחייה שאינה מגיבה לסולו מדרול.
IVIG – התרופה הזאת, שמורכבת מנוגדנים הניתנים בהזלפה דרך הווריד, ניתנת במקרים של דחייה קשה המתרחשת בדרך כלל בימים הראשונים לאחר ההשתלה
תרופות לימים הראשונים
בדרך כלל בימים הראשונים שלאחר ההשתלה, מקבל המושתל תרופות מיוחדות שתפקידן לסייע בהשראת הכליה בגופו, התרופות להשראה הן:
טימוגלובולין או ATG – שתי התרופות האלה כוללות נוגדנים לנטרול תאי T – התאים שאחראים ישירות לדחיית השתל. תופעות הלוואי העיקריות של שתי התרופות האלה: חום, צמרמורת, כאבי פרקים ונטיית יתר לזיהומים. ניתן להפחית את תופעות הלוואי באמצעות מתן סטרואידים, אנטיהיסטמינים ואקמול לפני מתן התרופה – לפי הוראת הרופא.
סימולקט או זנפקס – שתי התרופות האלה מורכבות מנוגדנים הומניים (שמופקים מבני אדם) נגד לימפוציטים. תפקידן הוא לנטרל את הפעילות של התאים הפעילים שעלולים לגרום לדחייה. לתרופות האלה אין תופעות לוואי – למעט אלרגיה במקרים נדירים
בד בבד מקבלים מרבית המושתלים תרופות נוספות, שתפקידם למנוע תופעות לואי שליליות של התרופות נגד דחיה.