אברהם שלם, עתניאל
תורם מס’ 1,170
אני זוכר שהייתי בשבת אצל ההורים שלי בתשע”ז (תחילת 2017) וקראתי שם עלון על תרומת כליה. הנושא מיד שבה את ליבי. בעיניי זה נשמע מדהים לתת איבר מגופך לאדם אחר ולשנות את חייו, כשאתה חוזר לחיים רגילים. אין עסקה להצלת חיים שווה יותר מהעסקה הזו.
החלטתי שאני רוצה לבדוק את הנושא ברצינות. האתגר שמיד עמד בפניי הוא הפחד ממחטים, אולם הבנתי שבע”ה אצליח להתגבר על הפחד. אשתי היקרה נתנה לי “אור ירוק” ואז יצרתי קשר עם “מתנת חיים” והתחלתי תהליך. הייתי בציפייה גדולה וממש חיכיתי לזה. לצערי הרב כל כך, קיבלתי תשובה שאין באפשרותי לתרום מכיוון שנמצא דם בבדיקת השתן ולא מאשרים לאלטורואיסטים לתרום במצב כזה.
הייתי ממש מאוכזב, וניסיתי בכל זאת להתעקש אך ללא הצלחה. נשארתי כאוב והרגשתי שממש פספסתי הגשמת חלום.
כשנתיים וחצי חלפו, ויום אחד אימא שלי התקשרה אליי וסיפרה שדוד שלי חולה וכליותיו לא מתפקדות. אימא שאלה האם אני יודע איך ליצור קשר עם “מתנת חיים”. אמרתי לאימא שלי איך יוצרים קשר ועוד אמרתי לה שאם יש אפשרות אני מוכן להתחיל את כל התהליך מחדש ולהיות מועמד לתרום.
באמת זה מה שקרה. התחלתי תהליך חדש ב’תל השומר’, שגם הוא לא היה פשוט. היה עלינו לעשות הצלבה וזמן רב לא מצאו לדוד שלי מועמד מתאים. בהמשך הוא היה חולה ולא כשיר לניתוח וגם חלה בקורונה וממש נחלש מזה. גם לי עשו בעיות סביב נושא המשקל והיה עלייך לרדת כדי להתאים.
בסוף ה’ הרחמן סידר את הדברים ודוד שלי חזר למצב שהוא מסוגל לעמוד בניתוח ואני עמדתי בכל הדרישות מתורם. זכיתי גם בפועל להגשים חלום כפול, גם לתת את התרומה לאדם שאני לא מכיר וגם לגרום לזה שדוד שלי יקבל את התרומה ויחזור לחיים נורמליים, הוא ובני משפחתו.
האחות מ’תל השומר’ חיברה אותנו ל”מתנת חיים”. הליווי היה מדהים ומרגש, ממש חבורה של אנשים טובי לב עם רצון לעזור בכל מה שאפשר.
