פעמים רבות שואלים אותנו תורמים פוטנציאלים שאלות על נושאים שונים, שאלות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. ריכזנו עבורכם את השאלות והפנינו אותם למומחים בנושא.
תודות למתאמות ההשתלה: גב' רחל מיכוביץ וגב' ענת בריגר מבי"ח בלינסון, גב' פאולינה כץ מבי"ח איכילוב, גב' אסתי כץ מבי"ח רמב"ם, וגב' נטע מלכה מהדסה עין כרם.
כמה זמן ייקח מתחילת התהליך עד לניתוח?
אורך התהליך בממוצע הוא שלושה – ארבעה חודשים – תלוי במספר הבדיקות שעל התורם לבצע. תלוי גם בזריזות של התורם ובקצב שהוא מבצע את מה שמוטל עליו. במקרים דחופים אפשר לבצע את התהליך גם תוך חודש.
איך מחליטים איזו כליה לקחת?
בדר"כ מוציאים את השמאלית, כי כלי הדם שלה ארוכים יותר, אלא אם כן יש בעיות אנטומיות ואז נוטלים את הכליה הימנית.
אני גר בצפון/דרום הרחוק ולא קל להגיע למרכז השתלות. מה עושים?
משרד הבריאות מחזיר 3,017 ש"ח לתורמי כליה עבור נסיעות, ללא צורך בקבלות.
האם אצא בהפסדים כספיים מתהליך התרומה?
על מנת למנוע הפסדים כספיים ישנה תכנית פיצוי תורמים דרך משרד הבריאות, המזכה את התורם בסכום כסף מסוים לכיסוי ההוצאות השונות. (פירוט אפשר לראות בדף הזכויות של התורם)
האם תהיה לי בעיה לרכוש ביטוח חיים/בריאות/סיעוד אחרי ההשתלה?
מומלץ לעשות את הביטוחים לפני ההשתלה. המרכז הלאומי מממן 36 חודש לכל ביטוחי הבריאות. מידע נוסף בדף הזכויות של התורם.
כמה זמן יארך האשפוז? וכמה זמן ההתאוששות?
אשפוז- לרוב 4 ימים, התאוששות – בין חודש לחודש וחצי, תלוי בקצב ההתאוששות.
אני ממש לא אוהב כאבים. כמה זה כואב?
אחרי הניתוח יש כאב בינוני בדומה לניתוח אפנדיציט. הכול תלוי בסף רגישות. יש משככי כאבים טובים ובכל יום מרגישים טוב יותר מהיום הקודם.
מה גודל הצלקת שתהיה לי?
בניתוח לפרוסקופי החתך הוא רוחבי בגודל של כעשרה ס"מ, ומיקומו בדומה לניתוח קיסרי. במקרים חריגים – בניתוח פתוח – החתך כמעט 20 ס"מ.
האם אצטרך לשמור על דיאטה מסויימת לאחר התרומה?
לא. אבל רצוי באופן כללי לאכול בריא ולשתות רגיל על מנת לשמור על הכליה הנותרת. וכן לא להגיע להתייבשות.
האם אוכל לשתות אלכוהול/קפה/קולה לאחר התרומה?
תורם כליה לא מוגבל אחר תרומתו בשום צורה משום מזון או משקה שהוא והריהו כאחד האדם. (לכל אדם לא מומלץ להפריז במשקאות מסויימים …)
האם יש מגבלות רפואיות לאחר התרומה?
בחודש הראשון לא להרים משאות מעבר ל-5 ק"ג. לכל פעילות ספורט יש לחזור בהדרגה. ספורט אתגרי מסוכן יותר. יש להקפיד לשתות יותר מהרגיל כדי לא להגיע להתייבשות. מבחינת צום – בשנה הראשונה יש להימנע מצום מלא. ליותר פרטים על הגבלות בימי צום.
האם אצטרך עזרה בבית אחרי הניתוח?
אחרי כל ניתוח ישנה תקופת התאוששות וחשוב לשמור על הכוחות, כדאי להיעזר בתקופה הראשונה.
מתי אוכל לחזור לעבודה?
בד"כ ניתן בין חודש לשישה שבועות חופשת מחלה, וטוב לנצל אותם ולקחת את הזמן להתאוששות. כמובן שזה תלוי בסוג העבודה. אם העבודה היא לא עבודה פיזית קשה כמובן שאפשר לחזור קודם, וישנם תורמים שחזרו לעבודתם כבר אחרי שבועיים. אבל חשוב לשים לב לקצב ההתאוששות האישי של כל אחד ולא לדחוק יותר מידי.
מתי אוכל לחזור לעבודה אם אני עובד בעבודה פיזית קשה?
מומלץ לא להרים משאות כבדים מאוד – מעל 20 ק"ג – עד שלושה חודשים לאחר הניתוח. משום שנשיאה של משאות כבדים עלולה לגרום לבקע באיזור הניתוח.
רצתי מרתונים בעבר. האם אוכל לחזור לזה אחרי התרומה?
כן. אפשר בהדרגה לחזור לרוץ. בחודש וחצי הראשונים – אין אפשרות. אבל בהמשך אפשר לחזור בהדרגה. באופן כללי צריך להיזהר מהתייבשות.
לאחר התרומה, האם אוכל לקחת משככי כאבים כרגיל?
כן. פרט לתרופות נונ-סטרואידים NSAID.
האם יש הגבלות רפואיות או תרופתיות מיוחדות לתורם כליה?
המלצתנו לפני כל טיפול שהוא ליידע את הרופא המטפל שתרמתם כליה. במיוחד יש להימנע מתרופות שמכילות NSAID, וכן בבדיקות הדמיה המכילות יוד – כמו C.T. – צריך להודיע לרופא המטפל.
האם אוכל ללדת אחרי התרומה?
בודאי. קיים סיכון קטן לסיבוכים כמו לח"ד או לידה מוקדמת ולכן מומלץ ברוב המקרים לחכות עד אחרי תקופת הלידות כדי לתרום. בכל מקרה צריך להמתין מינימום שנה לאחר התרומה לפני הריון נוסף. ראו מאמר מדעי בנושא הריון אחרי תרומת כליה ועוד מאמר באותו נושא.
יש לי תינוק בן חצי שנה. האם אצליח לטפל בו אחרי התרומה?
לא אמורה להיות בעיה. יש מגבלה בנשיאת משקל מעל חמישה קילו ונתון זה יכול להוות בעיה קטנה. ישנו שיקול נוסף של הריונות לאחר התרומה- שהם בסיכון מעט גבוה יותר.
מתי אני אפגוש את החולה שלי? האם אני חייב לפגוש אותו?
יש אפשרות להיפגש לפני ההשתלה אחרי שהתורם אושר לתרומה, או לאחריה. הכול תלוי ברצון התורם. אם נפגשים לפני שאושרו לתרומה זה יוצר מחויבות מיותרת. כדאי לא לשמור את התרומה באנונימיות מוחלטת גם מהמושתל, כי המושתל מרגיש צורך לפגוש את התורם ולהודות לו. יפה לתת לו את האפשרות להיפגש.
אני רוצה לבחור למי לתרום, האם זה אפשרי?
בהחלט, הנך רשאי לבחור את המאפיין של המקבל ממך, אך לא אישית את שמו (מפני צנעת הפרט, אין מן הראוי לחשוף בפני כל תורם את רשימת החולים כולם). אדם המעניק מתנה, שאיננו חייב לתת, זכאי לבחור למי הוא מעדיף להעניק. הנך רשאי לבקש מצוות הארגון לחבר אותך עם חולה בעל מאפיינים כאלו ואחרים, כמו גיל, מין, קבוצת אוכלוסיה, או כל העדפה אחרת.
האם יש בתרומה לחולה עם נוגדנים גבוהים – סיכון שהכליה תידחה?
אם הזוג קיבל אישור להשתלה, זאת אומרת שלחולה אין נוגדנים מול אותו תורם. לעיתים חולים עם נוגדנים מקבלים טיפול להורדת נוגדנים לפני ההשתלה כדי להגביר את הסיכוי להצלחת ההשתלה.
אחרי שאתרום כליה, האם אוכל גם לתרום אונת כבד או תרומבוציטים או מח עצם?
תרומבוציטים ודם אין בעיה בכלל. תרומת כבד – זו בעיה בפני עצמה.
אני רוצה לתרום לאחותי אבל סוג הדם שלי לא למתאים לה. מה עושים?
ישנה בדיקה בשם רמת נוגדני סוג דם, הבודקת אם החולה תוכל לקבל מסוג דם השונה ממנה. אם לחולה יש נוגדנים לסוג הדם שלך, יש אפשרות לבצע תרומה בהצלבה. אולם במיוחד עם חולה עם סוג דם O, יש עדיפות לבדוק אם יוכל לקבל מסוג דם שונה ולקבל טיפול להורדת נוגדנים.
יש לי ילד עם בעיות בכליה. אני מפחד שכשהוא יצטרך השתלה, אהיה מבוגר מדי כדי לתת לו. מה עושים?
דבר ראשון – יש צורך שהילד יהיה במעקב צמוד. יכול להיות שהילד יתדרדר תוך שנתיים ויכול להיות שלא יצטרך השתלה כל השנים. יש לדון בכל מקרה לגופו. אבל תמיד צריך לעבור בירור אם האב יכול לתרום כי לפעמים בעיות בכליה נובעות מההורים. יש אפשרות לתרום כליה לזר ואז תהיה קדימות לבן משפחה מדרגה ראשונה בתור להשתלה.
אם לבן משפחתי יש כליה אחת – האם הוא בסיכון יתר להזדקק לתרומת כליה?
התשובה איננה חד משמעית ויש לשקול את כדאיות התרומה. עם זאת, בדרך כלל מי שנולד עם כליה אחת זהו מבנה אנטומי ולא מתדרדר לאי ספיקת כליות. כדאי להתייעץ עם יחידת ההשתלות לפני התרומה.
האם יכול להיות שלא תמצאו אף אחד שמתאים לקבל את הכליה שלי?
לא, לצערנו יש חולים רבים הממתינים להשתלה, לכן תמיד יש התאמה לחולה כלשהו. אבל לא תהיה התאמה לכל החולים.
האם מחלת רקע של כליה יכולה לפגוע גם בכליה המושתלת?
יש מעט מחלות שחוזרות לכליה המושתלת, אבל אותם חולים מקבלים טיפול שימנע את חזרת המחלה, ועדיין המושתל מקבל כמה שנים טובות שבהן הוא חופשי מדיאליזה.
כמה זמן הכליה שלי תחזיק מעמד במושתל?
בממוצע 18 שנה. ולפי המחקרים, לכליה מן החי יש תוחלת חיים גבוהה יותר.
אני כבר בת 18. למה לא מרשים לי לתרום? אני כל כך רוצה!
להישאר 60-70 שנה עם כליה אחת זה הרבה זמן, ויש קושי לנבא את מצב הבריאות לעתיד. בנוסף, אצל נשים עדיף לתרום רק לאחר שילדו ילד אחד או שניים כי אחרי תרומה ההיריון הוא בסיכון מעט גבוה. אצל בן משפחה – אפשר לפעמים לשקול תרומה בכזה גיל צעיר.
אני בת 27 אבל יודעת שאני לא רוצה ילדים. האם אוכל לתרום כליה?
אפשר לשקול נושא של תרומת כליה. כל מקרה לגופו. אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד.
האם משפחתו של חולה דיאליזה יכולה לתרום? האם יש להם סיכון גבוה יותר?
בן משפחתו של חולה דיאליזה שמעונין לתרום צריך לעבור בדיקות יסודיות מאוד לוודא שאינו נושא את אותה מחלה של החולה ולבדוק שזו לא מחלה גנטית – תורשתית. אחרי ששוללים אפשרות שזו מחלה גנטית הוא עובר את אותה סדרת בדיקות של כל תורם, ובמידה ויימצא מתאים הוא יכול לתרום. זו העדיפות הראשונה לתרומה לפני החיפוש של תורם אלטרואיסט.
אבא שלי לא מוכן שאני אתרום לו, למרות שאני מאד רוצה. מה עושים?
אין דבר יותר טבעי מאשר תרומת כליה של בן לאביו, וקיום הציווי האלוקי של כבד את אביך ואת אמך. גם הסירוב של האבא מובן, שכן הוא רגיל היה תמיד להעניק לבן ולא לקבל ממנו. עם זאת עלינו לנסות לשכנע את האבא, כי במידה ואין מניעה בריאותית, ראוי שייתן לבן את ההזדמנות לכבד את אביו כראוי, במקרים קיצוניים אפשר לתרום לאב גם מבלי שידע את זהות התורם.
אני מורה ולכן אוכל לתרום רק בחודש יולי. האם זה אפשרי?
נעשה את כל המאמצים. תאריך התרומה תמיד נקבע בהתחשבות עם בקשת התורם.
ניסיתי כבר 3 פעמים להפסיק לעשן ולא הולך. האם אוכל לתרום כליה?
בעיקרון אפשר לתרום בעישון. אין התווית נגד מוחלטת. הסיבה שיכולה להיות בעיה היא שהעישון גורם להסתיידויות בכלי דם, כולל כלי הדם של הכליה.
אומרים לי שאני חייב קולונוסקופיה. לזה אני לא מוכן.
רק מגיל 50 ומעלה נדרשים לבדיקה. הבקשה להיבדק היא מתוך דאגה לשלום התורם.
פסלו אותי כי אומרים שיש לי לחץ דם גבוה. ניסיתי להסביר להם שזה רק אצל הרופאים אבל לא קיבלו את זה! בבית הלחץ דם ממש בסדר.
יש לבצע מדידות בבית במשך שלושה ימים כמה פעמים ביום. אם זה לא תקין – צריך לבצע בדיקת הולטר לחץ דם (מדידות לחץ דם במשך 24 שעות) ואם הוא תקין אין בעיה לתרום. קורה שלחץ דם עולה מהתרגשות.
אני צריך לתרום בעוד שבועיים אבל פתאום אני מרגיש שאני לא מסוגל לעשות את זה. הצילו.
בכל שלב בתהליך, הנך רשאי לפרוש ממנו, עד פתח חדר הניתוח ממש. אתה יכול לחזור בך וזו זכותך המלאה. ה"רגליים הקרות" שיש התופסים לעיתים, מובנות לגמרי. תוכל אם תרצה לבקש עזרה וחיזוק אצל צוות הארגון ומתנדביו.
ההורים שלי לא בשביל הדברים האלה. אני מעדיף לשמור בסוד ולא לספר להם. האם זה כדאי?
רבים מהתורמים בעבר נהגו לא לספר להורים, בפרט כאשר מדובר באנשים מבוגרים, כדי לא לפגוע בשלוותם. היו כאלו ששיתפו את ההורים ביום שאחרי התרומה, כאשר הופיעו לפניהם מאושש ומחויך. כמעט תמיד יש בלב ההורים חשש גדול לפני, ושמחה ונחת גדולה אחרי, בראותם את פרי חינוכם מתעלה לדרגת הענקה ונתינה כה גדולה. יודגש, כי כל הנ"ל אמור ביחס להורים, כאשר ילדם יצא מרשותם זה מכבר והחלטותיו עצמאיות.
אני מאד רוצה לתרום כליה אבל בעלי/אשתי לא רוצה לשמוע מזה, התנגדות ממש קשה. מה עושים?
אל תתרום! ההחלטה על תרומת כליה הינה משמעותית ונוגעת לחיי שני בני הזוג. לפיכך מן הראוי שתיעשה בהסכמת שניהם.
מתי לספר לילדים שלי על התרומה? אני לא רוצה להפחיד אותם.
תלוי בגיל הילד ובהבנה שלו. בעיקרון כדאי לשתף ילדים בוגרים אפילו כמה שבועות מראש כי זו תקופה של בדיקות אינטנסיביות, והם עלולים לחשוב שההורה חולה חלילה. אפשר גם לפתוח את נושא התרומה לדיון מקדים עם ילדים ולעבור איתם את התהליך, כי זו חוויה משפחתית מרגשת. ילדים צעירים אפשר לשתף יום יומיים קודם לניתוח ולהסביר להם שההורה יחזור הביתה לתקופת החלמה ולא כתוצאה ממחלה. אם ההורים יהיו בטוחים ונינוחים והילד לא יחווה מתח בין ההורים או סביב הניתוח, גם הילד יהיה רגוע ושמח ואפילו גאה בהוריו.
אני מקבל הרבה משובים שליליים מהסביבה שלי ואני מתחיל לחשוב שאני עושה טעות. תעזרו לי.
אם אתה נחלש מהסביבה סימן שיש בך מקום עדיין שמתלבט. אז קח פסק זמן לעצמך מן התהליך ונסה להבין את המקור לתחושות. מכל מקום כדאי לחזק את עצמך בידע אמיתי עד כמה הדברים לא מסובכים, ולשוחח עם תורמים אחרים… אם יש צפי להתנגדות כזאת מהסביבה עדיף אולי לא לידע אותם. תשתדל להגיע לקו הסיום רק כשאתה שמח ובטוח, רגוע ומאמין.
בעקבות המחקרים העדכניים שיצאו, מהם הנתונים שאתם בודקים בתורמי כליה על מנת להוריד את הסיכון של התרומה למינימום?
המטרה הראשונה שלנו היא לשמור על התורם שלא ייפגע מבחינה נפשית ורפואית, ולכן מבחינה רפואית התורם עושה הרבה מאוד בדיקות ולעיתים בדיקה גוררת בדיקה, ולכן התהליך הוא שונה מתורם לתורם ולא צפוי. מבחינה נפשית התורם עובר הערכות פסיכו-סוציאליות על מנת שלא ייפגע מבחינה נפשית. רק כאשר בטוחים שלא נפגע בתורם משום בחינה שהיא, הוא יאושר לתרומה. כמובן שקשה לנבא את העתיד ולכן גם אם יש בדיקות שהן גבוליות ועל פניו הן תקינות, יהיו תורמים שייפסלו בשל כך. אבל את המצווה הם עשו.