הרב אליהו מסיקה לא חפש באותה העת הרפחקאוח חדשות ושגרת יומו היתה מלאה עד גדותיה בעשייה ברוכה. אבל כשהחיים סובבו אותו שוב ושוב מול אותו כאב מוכר – מכונות הדיאליזה של חמותו, חוברות של מתנת ח״ם, וסיפורים על אנשים שקמים ממיטת חוליים לחיים חדשים, הוא הבין: יום אחד יזכה גם הוא להיות שם, בצד הנותן.
הכתבה פורסמה ב- הדרך ב- 28.8.2025.