שמי דן גרינוולד, בגיל 40 נחשפתי לארגון מתנת חיים דרך פרסום של חוברת אשר חולקה בבית הכנסת בחג הפסח.
דרך החוברת למדתי על החיים הבלתי נסבלים של חולי אי ספיקת כליות, הטיפולים המתישים, המאכלים האסורים עליהם, שטיפולי הדיאליזה הם פתרון זמני ולצערנו רבים מהממתינים אינם שורדים. בנוסף התברר לי שניתן להציל חולים אלו על ידי הליך רפואי לא מסובך וכמעט ללא סיכונים.
בהמשך קראתי המון חומר באינטרנט, מאמרים, מחקרים וסיפורי תורמים והחלטתי שאני מעוניין לתרום בעצמי.
התחלתי בתהליך הבדיקות הרפואיות (זה החלק הקשה בתרומה), תהליך ארוך אשר דורש התמדה וסבלנות. יש לציין שאשתי הייתה בהריון ועשיתי את כל המאמצים לזרז את התהליך בכדי שאוכל להגיע ללידה לאחר התרומה וכאשר אני כשיר ב 100%.
לאחר שעברתי את הבדיקות הראשונות התקשרו אלי ממתנת חיים כדי “להתאים” לי נתרם ובכדי לשאול אם יש לי העדפה למי לתרום. תשובתי הייתה שאין לי העדפה מיוחדת.
לאחר שבועיים חזרו אלי ונאמר לי כי הנתרם המיועד הוא תושב הצפון בן 45 נשוי ואב לשני ילדים. אמנם לא קיבלתי מידע נוסף אבל זה הספיק בכדי לגרום לתהליך להיות מוחשי יותר, בידיעה שאני יכול להציל אדם ואת משפחתו.
כבר מהרגע הראשון שיתפתי את אשתי במחשבותיי וקיבלתי ממנה אור ירוק להתחיל בבדיקות הרפואיות (אולי היא חשבה שמדובר בשיגעון רגעי). בהמשך כאשר היא שמעה ממני שישנה התאמה ושישנו אדם, בעל משפחה ואב לילדים קטנים הממתין לתרומתי היא עודדה אותי להמשיך בבדיקות. אני זוכר ששאלתי את אשתי מה יקרה אם יקבעו לי מועד לניתוח ובאותו הזמן היא תהיה בחדר לידה והיא ענתה לי שבכל מקרה לא לדחות את הניתוח מכיוון שזו הצלת חיים ממש!
לאחר שסיימתי את שלבי הבדיקות הרפואיות נקבעה לי פגישה עם וועדה של משרד הבריאות. ישבו בחדר רופא בכיר, פסיכולוגית, עובדת סוציאלית ועו”ד ובמשך יותר משעה תיחקרו אותי בדבר הכוונות שלי והסיבות שלי לתרום כליה. מכיוון שראו שאני שלם עם החלטתי ושאני מודע לסיכונים (הקלושים) של הניתוח ושאינני מכיר את הנתרם – קיבלתי אישור לתרום.
נקבע לי מועד לניתוח כחודשיים לפני מועד הלידה המתוכנן.
בבוקר הניתוח הגעתי לבית חולים בילינסון ורק אז פגשתי לראשונה את הנתרם. הייתה זו פגישה מרגשת ומביכה, מוזר לפגוש מישהו לראשונה ולדעת שעוד כמה שעות חלק מגופך יעבור אליו. הייתי כל כך שלם עם עצמי ושמחתי שב”ה אני בריא ושיש לי זכות להעניק חיים לאדם אחר.
הניתוח עבר בשלום וההשתלה עברה בהצלחה תודות לבורא עולם ולרופאים המצוינים של בילינסון.
לאחר שלושה ימים אשפוז חזרתי הביתה כמה ימים לפני ראש השנה וזו הייתה הרגשה נפלאה לסיים את השנה במצווה כה גדולה.
אשתי ילדה בשעה טובה בת (רביעית) והייתי כשיר לגמרי בזמן הלידה.
מאז ב”ה אני חש בטוב, לאחר כחודש וחצי כבר חזרתי לפעילות רפואית ואף השתתפתי במרוץ 10 ק”מ במרתון ירושלים ביחד עם תורמים נוספים ממתנת חיים.
יש לי קשר של שיחות והודעות על בסיס שבועי עם הנתרם, הוא מרגיש בטוב ולא מפסיק להודות לי.
עצות: לא מומלץ לדבר או לפגוש את הנתרם לפני סוף התהליך. מכיוון שרבים מהמועמדים לתרומה אינם זוכים לתרום בסוף התהליך (מסיבות רפואיות או בשל התנגדות משפחת התורם), לא מומלץ לפתח ציפיות מצד הנתרם עד לאישור הסופי ממשרד הבריאות.
אני שמח מאוד על החלטתי, מבחינה רפואית אני מרגיש בדיוק כמו לפני התרומה, מבחינה רוחנית אני מרגיש מרומם הרבה יותר.
כל מי שמתלבט או מעוניין במידע נוסף מוזמן לפנות אלי – 050-7294635.