השלכות רפואיות

מה קורה לתורם הכליה לאחר תרומתו?
האם תרומת כליה עלולה להזיק לתורם?

לפנינו מסמך חשוב מאד שנכתב בינואר 2009 שמפרט תוצאות של מחקר מקיף ביותר, אשר בדק אלפי תורמי כליה בעשרות השנים האחרונות והגיע למסקנה חד משמעית: לא נגרם כל נזק בריאותי לתורם כליה!

להלן תרגום מאנגלית של סיכום תוצאות המחקר (באדיבות מר א. פ.). אפשר לקרא את המסמך המלא (באנגלית).

הרקע למחקר:
אורך חיים לטווח-ארוך של תרומת כליה של תורם "מהחי", היא בעלת עניין גובר במיוחד. מעדויות כוללות על חיי תורמי כליות עולה כי יש להם שרידות הדומה ל"לא תורמים", כמו גם סיכון ללקות באי-ספיקה כלייתית סופנית (ESRD), אינו עולה עקב התרומה.

שיטות המחקר:
בדקנו את מצב חיוניות והסיכון לחייהם, עקב מחלת אי ספיקה כלייתית סופנית, של 3698 תורמים, אשר תרמו כליות בין השנים 1963 ועד 2007. כמו כן, בין השנים 2003 – 2007, בדקנו את קצב הסינון הכלייתי (GFR) ואת הפרשת חלבון האלבומין בשתן, תוך הערכת שכיחות יתר לחץ דם, מצב רפואי כללי ואיכות חיים כללית אצל 255 תורמים.

תוצאות המחקר:
שרידות חיים של תורמי כליות, נמצאה דומה לקבוצות ביקורת של "לא תורמים" אשר התאימו בגיל, מין, וגזע או מוצא אתני. אי-ספיקה כלייתית סופנית, התפתחה אצל 11 תורמים, בהשוואה ל-180 מקרים לכל מיליון איש בשנה, זאת לעומת 268 מקרים למיליון איש באוכלוסיה הכללית.
בהערכה זהירה ניתן לומר – כ 9.2 – 12.2 שנים לאחר התרומה:

  • אצל 85.5% מתת-קבוצה של – 255 תורמים, נמצא קצב סינון כלייתי (GFR) של 60 מ"ל לדקה או יותר, (עבור 1.73 משטח פני גוף)
  • אצל 32.1% נמצא יתר לחץ דם
  • אצל 12.7% נמצאה הפרשת אלבומין (אלבומינוריה) בגיל מבוגר יותר
  • אצל בעלי משקל עודף, בטווח זמן זהה מהתרומה, עם קשר לקצב סינון כלייתי נמוך מ- 60 מ"ל לדקה או יותר, (עבור 1.73 מ2 שטח פני גוף) ויתר לחץ דם. זאת לעומת מקרים בהם עבר יותר זמן מיום התרומה, שבהם נמצאה ללא תלות הפרשת אלבומין (אלבומינוריה).

למרבית התורמים הייתה תוצאה של איכות חיים טובה יותר מאשר נורמת איכות החיים לאוכלוסיה הכללית, אשר במחקרים קודמים של תנאי חיים דומים היו כמו לאלה שעליהם נעשה פיקוח על ידי מבחני תזונה של ארגוני הבריאות הלאומיים (NHANES), אשר חקרו התאמות של קבוצות גיל, מין גזע או מוצא אתני לפי טבלאות של משקל גוף.

מסקנות המחקר:
אורך חיים לטווח-ארוך (שרידות) של תורמי כליות שנמצאו תחת פיקוח, נמצאו דומים לשאר האוכלוסייה. אצל מרבית התורמים שהשתתפו במחקר, נמצא קצב סינון כלייתי תקין, הפרשת אלבומין נורמטיבית ואיכות חיים מצוינת.

סיכום המסמך

המחקרים מוכיחים כי תרומת כליה אינה משנה את תוחלת החיים של התורם, ואיננה מגדילה את הסיכון שלו לפתח מחלת כליות או בעיות בריאות אחרות. אדם יכול לחיות חיים פעילים, נורמאלים עם כליה אחת בלבד. מחקרים הראו כי כליה אחת מספיקה כדי לשמור על גוף בריא ולאחר שהחלים מן הניתוח, התורם יכול לעבוד, לנהוג, לעשות פעילות גופנית ולעסוק בספורט. התורם יכול להמשיך בכל סוגי העיסוקים, כולל שירות צבאי. כמו כן, עובדת היותו תורם לא משפיעה על יכולתו להביא ילדים לעולם. אישה התורמת כליה רשאית להיכנס להריון וללדת לאחר תקופת הסתגלות גופה לתיפקוד עם כליה בודדת. תורמות כליה רבות, ילדו ילדים בריאים, לאחר הריון שיגרתי.

כמה זמן יארך עד שיתאושש התורם מן הניתוח?

בדומה לכל פעולה כירורגית קיימים סיכונים מסוימים בתהליך ההרדמה וכן בזיהום מאוחר יותר. בדרך כלל משתמשים בניתוח זה בשיטת הלפרוסקופיה, שהיא פולשנית בצורה מינימלית, ומקטינה את הסיכון באופן ניכר. הניתוח נמשך בערך 3 שעות. בשעות שלאחר הניתוח ניתן טיפול בכאב על ידי משככי כאבים. התורם נשאר להשגחה באשפוז ל 2-3 ימים.

מומלץ על כמה ימי מנוחה אחרי השחרור מבית החולים. תקופת ההחלמה נמשכת 2-3 שבועות. בסוף התקופה מגיעים להחלמה מלאה כמעט עם תופעות לוואי מזעריות.

האם מותר לתורמת כליה להכנס להריון?

כן, תורמי כליות יכולות להרות וללדת ילדים. כתב העת American Journal of Transplantation פרסם שתי כתבות: