סיפורו של הרב אלקנה שרלו

אלקנה שרלו תורם כליהבשכבי על מיטת אשפוזי, רוצה להיענות לאתגר שהציב יהודה עמיחי בשירו “דיוק הכאב וטשטוש האושר”:

וַאֲנִי רוֹצֶה לְתָאֵר בְּדִיּוּק שֶׁל כְּאֵב חַד גַּם
אֶת הָאֹשֶׁר הֶעָמוּם וְאֶת הַשִּׂמְחָה. לָמַדְתִּי לְדַבֵּר אֵצֶל הַכְּאֵבִים.
ואם כי יש דווקא הגיון ומבט בריא ביכולת שלנו להתעלות בחוויה החיובית מעל הפרטים, הדיוקים והדקדוקים ולחוות את האושר בברכה הכוליית שבו –
יש כוח רב בתשומת הלב לנקודות הטובות:
– רופא כל בשר חנן בדעה ובהשכל את בני האדם ביכולת להשתיל אברים. וואו.
– צוות הרופאות והרופאים, האחים והאחיות, עובדי ועובדות המנהלה והתחזוקה שמלווים אותי פה מדהימים באכפתיות, מקצועיות, הבנת נפש האדם, כבוד וחיוך.
– הרב הבר זצ”ל והרבנית הבר תבדל”א על מתנת חיים – השתלות כליה
– אשכרה הכליה שלי נמצאת ומתפקדת בגופו של אדם אחר, שלא הכרתי עד כה, ומעניקה לו חיים. וכשיש לו חיים הרי גם חיי אשתו, ובנותיו וחתניו, נכדותיו וכל קרוביו משתנים לטובה. איזו זכות.
– ויחד עם חיבורי עורקי הכליה נוצרים כאן חיבורים בין חדרי לבבות. כייף להרחיב את המשפחה עם אנשים מקסימים כמותם. לגמרי רקמה אנושית אחת.
– בתוך הימים הקשים והכואבים והסבוכים שאנו מצויים בהם איננו מוותרים על המשך דאגה לחיים ולטוב. אסירי תקוה.
– הודיה על גופי ונפשי הבריאים שאפשרו את התרומה.
– הודיה על מאיה, ילדינו, הורינו, חברינו העוטפים אותי בחום בדאגה ובעידוד.
– הודיה על כך שאפשר לספר ולקבל השראה ממעשי גבורה וחסד, שנשזרים בחברה שלנו יום יום, בכל כך הרבה מרחבי חיים.ברוך מפליא לעשות.
ועדיין הכאבים מדברים, ומדברים חד…

מוזמנות ומוזמנים לשלוח תפילות, מחשבות טובות, חיבוקים וחיזוקים שיטפסו עד למרומי קומה 7 בבניין האשפוז באיכילוב.