הצלתי חיים, וזה לא דבר של מה בכך.
אבי אפלבאום הוא איש מחשבים, שנולד בבלגיה וגר בּעֵלי.
“שמעתי תשדיר ברדיו. דיבר שם אדם שביקש עזרה,” הוא מספר. “ברגעים הראשונים חשבתי לעצמי שמדובר באדם שאינו בריא בנפשו. אמרתי לעצמי: איך ייתכן שאדם מבקש שיתרמו לו כליה? אבל הנושא החל לעניין אותי והחלטתי ללכת על זה.
” כשהגעתי אל הבדיקות, בשלב הראשון התאימו לי חולה, אבל שבוע בלבד לפני הניתוח גילו אצל החולה אי-ספיקת ריאות והוא נפסל מלקבל את התרומה. אמרתי לרב הבר שיש לי כרגע שתי ברירות: או לתרום בתוך שבוע לחולה אחר, או להמתין שבעה חודשים, עד אחרי שאשתי תלד ותתאושש.
“ימים ספורים לפני מועד הניתוח נמצאה החולה,” הוא מספר. “מתנת חיים מצא מישהי עם תשעים ותשעה אחוזי נוגדנים. והיה ממש נס שנמצאנו מתאימים זה לזה, אחרי שבמשך תקופה ארוכה חיפשו לה תורם ללא הצלחה”. אחרי פעילות אינטנסיבית נקבע מועד לניתוח. “בגלל לוח הזמנים הקצר, כמעט לא הזדמן לי לפגוש את החולה,” מספר אבי. ” יומיים בלבד לפני הניתוח נפגשנו, וזה היה רגע שאנצור לעולמים. אלו היו ימים מדהימים.”
“לאחר הניתוח הייתה לי תחושה עילאית, יומיים לאחר הניתוח לא ישנתי מרוב התרגשות. הצלתי חיים, וזה לא דבר של מה בכך”.
מאז הניתוח חלפו שמונה חודשים. אבי, שעוסק בפעילות ספורט אינטנסיבית ואף השתתף בכמה מרתונים, חזר לפעילות רגילה.
לפני חודש נולד בנו השישי של אבי, בברית – לצד רעייתו ניצבה הנתרמת, שהתקשתה שלא להזיל דמעות.