הידיעה שבעצם הענקת חיים חדשים לאדם אחר היא עוצמתית
שמי יצחק אלבוים, בן 26 מהישוב עלי.
בזמן התרומה הייתי לפני תחילת לימודי פסיכולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. הגעתי לכל עניין התרומה דרך היחשפות לפרסום של "מתנת חיים" והרעיון לתרום התחיל להכות שרשים עד שצמח לכדי מעשה..
מה שדחף אותי לתרום הוא ההבנה שזהו מעשה שמשנה ואף מציל חיים של בן אדם כאשר ה"מחיר" שאני משלם כמעט ואינו קיים. ישנו מושג של מת מצווה שעליו אמרו שישנן גם מצוות שאפשר להגדירן כ"מת מצווה" – מצוות אשר לא רבים עושים אותן. התרומה הזו היא "מת מצווה" מובהק.
האמירה שליוותה אותי לאורך כל התהליך, למי ששאל אותי למה לתרום, היתה – למה לא? אני באמת מאמין שאין סיבה אמיתית לא לעשות את המעשה מציל החיים הזה. הניתוח עצמו והתקופה שלאחריו עברו ללא תקלות ב"ה ובמהירות מפתיעה, מלבד חוסר נוחויות קטנות, והידיעה שבעצם הענקת חיים חדשים לאדם אחר היא עוצמתית.
אנשים חושבים שכדי לתרום כליה צריך להיות אדם אמיץ ונדיב באופן קיצוני ונדיר באוכלוסיה, אני חושב שכל מי שמכיר אותי יכול להעיד שאני אדם רגיל, אני מכיר אנשים הרבה יותר אמיצים ממני, אנשים נדיבים וטובים שהייתי מאוד רוצה להיות אפילו קצת דומה להם, ולכן אני חושב שבאמת כל אחד יכול לתרום,לא צריך להרגיש או להיות בשביל זה מישהו מיוחד.