הסיפור של שי הוד

שי הוד 33. ר”מ בישיבת מעלות נשוי + 6.

נחשפתי לנושא של תרומת כליה דרך הפרסומים של מתנת חיים בעלוני השבת. כאשר שמעתי על מכר שלי שתרם כליה (הרב אמיר גלטר – בוגר של ישיבת מעלות), התחלתי להתעניין ברצינות בעניין. קראתי מאמרים רפואיים, וככל שחקרתי התחדדה אצל התמונה שיש כאן הזדמנות להציל חיים של אדם, ולשנות את אורח החיים של כל משפחתו – ביחסית מינימום של סיכון.

לאור הנתונים התקבלה בליבי ההחלטה ללכת על העניין. שיתפתי את אשתי בעניין, ולאחר שהיא נרתמה – ביקשתי את רשות הורי. פניתי אל הרב הבר, ומכאן העניינים התגלגלו מהר, עד לניתוח עצמו.

תרומת הכליה הייתה חוויה מיוחדת במינה של מימוש אמיתי של ערך ה”ערבות”. במרוץ החיים אנו משקיעים המון בדאגה לעצמנו ולמשפחתנו, ולא תמיד מסוגלים להרגיש באמת בקשיי האחר. היכולת לצאת מהמעגל המצומצם ולעזור באופן משמעותי לאנשים ‘זרים’ בלי לקבל תמורה נתנה לי תחושה מיוחדת במינה של סיפוק ושמחה המלווים אותי מאז הניתוח ומעניקים לחיי עומק ומשמעות.