סיפור תרומת הכליה שלי
טלי שלומי, מודיעין
תורמת מס’ 861
לפני כעשור נחשפתי לראשונה לאפשרות של תרומת כליה. הרעיון מצא חן בעיניי מייד כי סמכתי על כך שאם ישנה אפשרות לעשות זאת זה וודאי עבר את כל האישורים הרפואיים הנדרשים.
לקח כמה שנים עד שהרעיון עבר משלב המחשבה לשלב הביצוע, בדקתי ונודע לי שרוב הכליות בארץ נתרמות באמצעות עמותת “מתנת חיים” ולכן החלטתי לעשות את התהליך באמצעותם. לפני כשנתיים זכיתי לתרום כליה.
מהרגע שהחלטתי, עברתי המון בדיקות, במהלכן דחו את התרומה שלי מכיוון שמצאו ממצא חשוד באחת מהכליות. זה היה לאחר שכבר מצאו לי התאמה למושתל ואפילו נקבע לנו תאריך לניתוח. מבחינתי זה היה הדבר הקשה ביותר בתהליך. הידיעה שמישהו שחיכה לכליה התבשר על כך שלא יקבל אותה בסופו של דבר. לא ויתרתי ועברתי סדרת בדיקות נוספות שבסופן אישרו לי לתרום את הכליה.
הפרוצדורה הרפואית הייתה השלב ה”קל” ביותר בתהליך. ציפיתי לקושי פיזי דומה לניתוח הוצאת כיס מרה שעברתי בעבר. אבל לשמחתי והפתעתי הרבה הניתוח עבר בהצלחה ובקלות ולא חוויתי שום כאב, מלבד ההתאוששות מהניתוח שלקחה בערך שבועיים.
המחשבה על כך שאיכות חייו של אדם השתנתה והשתפרה בעקבות התרומה שלי משמחת אותי מאוד. מבחינתי אין שום שינוי בחיי היומיום שלי ואני ממשיכה בחיי כרגיל.