אלידע ברק
בן 45, תושב היישוב חשמונאים, איש הייטק עובד בחברת סייברארק
תרם כיליה ב 2018
בפעם הראשונה נחשפתי לתרומות כליה הייתה כשפגשתי בתפילה חבר שבא לתפילה עם בקבוק מים. כששאלתי אותו למה הבקבוק, הוא סיפר לי שתרם כליה לפני יומיים…
האמת שדי הופתעתי אבל לא ייחסתי לזה יותר מדיי חשיבות, אבל אני חושב שהטריגר המשמעותי היה דווקא אסון מאוד גדול שקרה לנו. בכ’ באייר התשע”ג (30.4.2013) אירע פיגוע דקירה בצומת תפוח בו נרצח אחי אביתר (נאפו) בורובסקי הי”ד. האירוע הזה היה טראומתי מאוד עבורי וגרם לי להיות בנקודה כואבת וקשה בה חיפשתי רק אור ותקווה. התחלתי להתנדב ולפעול בכל מיני מקומות, לנסות לעסוק רק בדברים טובים, ולפתע נזכרתי באותו חבר עם בקבוק המים מבית הכנסת…
ידעתי שאין מקריות בעולם.
פניתי ל”מתנת חיים” וביקשתי לתרום כמה שיותר מהר, אבל בשמיים רצו אחרת.
בבית החולים פסלו אותי מאחר שהייתי עם משקל עודף – 10 ק”ג מיותרים. אני שהייתי חדור מוטיבציה לתרום שיניתי תזונה וירדתי תוך שנה בכ- 12 ק”ג, ושבתי למסלול. אם תהליך תרומה אורך בדרך כלל כמה חודשים, אצלי זה ארך כשנתיים.
המושתל שלי איציק היקר קיבל ממני כליה, ואני שאיבדתי אח זכיתי באח חדש ואהוב.
בתשע”ג (2013) הייתי בנקודה הנמוכה והכואבת בחיי, ובתשע”ח (2018) הייתי בנקודה הכי גבוהה ומעצימה בחיי.
לאחר התרומה, העדפתי לא לספר ולא לדבר על כך, אבל אשתי, אשר הבינה את העומק של הדבר, דרשה ממני לצאת בראש חוצות ולהפיץ את הבשורה ברבים כדי שיתווספו עוד אנשים למעגל התורמים.
