“כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו”.
הרב ישעיהו הבר ז”ל, מייסד ויו”ר מתנת חיים, היה אדם מיוחד במינו.
בשנת 2007, עבר טיפולי דיאליזה קשים בעקבות מחלת כליות פתאומית.
כשהגיע למרפאת הדיאליזה, פגש בבחור צעיר בשם פנחס, בן למשפחה אשר איבדה את בנם הבכור בעת שירותו הצבאי.
פנחס, האח אותו פגש הרב, נזקק להשתלת כליה דחופה, אך לא נמצא תורם מתאים, ומשום שלא היה אז גוף שסייע לחולים, התעכבה ההשתלה עד שגופו של פנחס קרס ולאחר ייסורים רבים נפטר והותיר את הוריו ללא שני הבנים.
הסיפור הקשה ואבדן חברו הצעיר, הותיר את הרב הבר בתחושת דחיפות, ובהבנה שמשהו חייב להשתנות. דרוש גוף ברור, מערכת אליה יוכלו החולים לפנות בעת מצוקתם, ולקבל עזרה.
כך נולד ארגון מתנת חיים, ארגון שכולו חסד, ללא מטרות רווח, אשר הציל ועודו מציל את חייהם של חולים רבים. נכון לכתיבת שורות אלו, מעל 1340 ישראלים כבר זכו בהשתלת כליה מתורם או תורמת של העמותה, שלא קיבלו תמורה כספית, רק רצו לסייע ולהציל חיים, והכל בזכות הרב הבר.
בעקבות פעילות מתנת חיים, שאותה ייסד הרב, מדינת ישראל היום מובילה את העולם בתחום תרומות כליה מן החי לנפש, על פי דו”ח של הארגון הבריאות העולמי.
הרב תפקד כיו”ר מתנת חיים והמנהל הכללי, וזכה לפרסים רבים כולל אות הנשיא למתנדב, מגן שר הבריאות ועוד. הוא סלד מפרסום אך הסכים להיכנס לקדמת הבמה למען המטרה המקודשת: לסייע לחולים הממתינים לכליה ולהציל את חייהם.
הרב היה אדם צנוע ורך, שהפך את מתנת חיים למפעל חייו.
תמיד חשב על האחר, תמיד דאג לשלום החולים, והיה טרוד בחשיבה גם על הממתינים להשתלות, וגם על התורמים האצילים, שראה בהם כלי קודש ממש. הוא לעולם לא שכנע או לחץ, רק הסביר והעלה מודעות, תמך ועודד. יחד עם אשתו רחל שהיתה תמיד לצידו, הביא בשורה ומהפכה רפואית של ממש לתחום ההשתלות בישראל.
בימי הקורונה, כשעוד הייתה בעיצומה, כל דאגתו הייתה נתונה לממתינים, כאשר הוקפאו עבורם הניתוחים באותם הימים. בנוסף ייעץ ועזר ללא הרף למושתלי הכליה שהיו בסיכון מוגבר להידבק במחלה בעקבות חולשת מערכות החיסון שלהם – עד שבעצמו נדבק במחלה ונפטר תוך זמן קצר. אבל כבד נפל עלינו ועל כל עם ישראל, אשר לרבים ממנו יצא לפגוש בדמותו המופלאה.
מהרגע הרשאון היה ברור לרבנית רחל הבר שמפעל חייו של בעלה ז”ל ושלה לא יקרוס עם פטירתו הטראגי של הרב. מאז מותו היא לקחה על עצמה את תפקיד של יו”ר העמותה ועושה ימים כלילות יחד עם חברי הצוות, כדי להמשיך את מסורתו וצוואתו המופלאה בארץ ובעולם.
יהי זכרו ברוך.