בתוך השמחה היא הבינה שיש ביכולתה לעזור לאנשים ולהציל את חייהם, והיא אכן עשתה זו ותרמה כליה לאדם שלא הכירה.
היא הצילה אדם שהיה בטיפולי דיאליזה קשים במשך 3 שנים והעניקה לו חיים חדשים.
וזה מה שהיא כתבה על התהליך:
לפני חודש זכיתי באחת המתנות הגדולות בחיים!
תרמתי כליה. באמת…
לאדם שאני לא מכירה.
נשמע מופרך? הזוי? ובכלל…
איך התגלגלתי לעניין?
אז האמת, שקראתי על ארגון מתנת חיים שמסייע ומלווה תרומות כליה אלטרואיסטיות.
הסתקרנתי ונשאבתי לעניין… אבל בתכלס, לא באמת עשיתי יותר מידי…
מה שהניע את התהליך, או אם נדייק, נתן את הבעיטה קדימה – זה אבא שלי (שיהרוג אותי כשיראה “שהפלתי” עליו את העניין…)
כן האמת, שבוקר בהיר אחד, מאדם בריא ופעיל הגוף שלו קרס עד שכמעט היה “לא איתנו”… בדרכו לעולם שכולו טוב.
אבל בזכות הרופאים, האמונה והקב”ה, הוא חזר לאיתנו. לתפקוד מלא והחלים באופן שהפתיע גם את הרופאים!!
ואז בדיוק לפני שנה, חגגנו את ליל הסדר ביציאה גדולה של אור מתוך החושך. בהודיה עצומה על הנס הנפלא.
ודווקא שם, בתוך השמחה, בתוך הביחדנס המשפחתי, בתוך ההבנה של המקום ממנו באנו לעומת המקום בו אנו נמצאים… שם נפלה התובנה וגמלה בי ההחלטה, להתקדם בתהליך תרומת הכליה.
כי החיים זה דבר הפכפך, אין לנו באמת הרבה יכולת שליטה עליהם. ואם קמנו בבוקר בבריאות טובה, עלינו לומר תודה. וב”ה אני זכיתי ב 2 כליות שמתפקדות כמו אנרג’ייזר, אז למה לא להעביר אחת למי שצריך.
אז יאללה, יצאתי לדרך.
ואכן התברכתי. זכיתי להגיע לסוף התהליך, ולתרום את כלייתי לפבל המקסים, שהיה למעלה מ 3 שנים בטיפולי דיאליזה קשים מאוד.
תודה על הזכות. תודה גדולה למתנת חיים על הליווי והתמיכה, בראשותה של הרבנית רחל הבר.
מתנת חיים – השתלות כליה
ותודה למחלקת השתלות כליה בתל השומר, על ליווי ועבודת קודש לאורך כל הדרך, פרופ’ מור, ד”ר רונן גינאה המנתח, צוות המלאכיות – אנג’לה ואילה וכל שאר המעטפת.
כל שנותר זה להודות ולברך : “ברוך שגמלני כל טוב”
וגם להציע לכם לחשוב על העניין, כי בואו, זה מציל חיים
המרכז להשתלות כליה שיבא תל השומר
